על זה היה דווה ליבנו... על הר ציון ששמם

היום צום י"ז בתמוז וימי בין המיצרים נכנסו לתוקף רשמית, לאחר שכבר בימים האחרונים קצב החדשות והאירועים התמעטו באופן משמעותי.
אולפני ההקלטות בימים אלה בתפוסה מלאה מהרגיל, נקווה שרק מוזיקה טובה תצמח מזה, הבלוג יהיה במתכונת חירום מיוחדת, ואולי נצליח לארגן לכם איזה סיבוב באולפני ההקלטות השונים, מי עובד, על מה ואיפה..
אז שיהיה לכולם צום קל, ובבנין בית מקדשינו ננוחם.

צריבת דיסקים, גזל או קידום מכירות?!

לפני כמה ימים שוחחתי עם אחד מהמעבדים הגדולים בשוק החסידי כיום, ודיסקסנו להנאתינו על שוק המוזיקה החסידית האוטנטית, המחדשת [ליפא] והמתחדשת [יוסי גרין] ומה שבינהם.
הנושא הבוער בתחום הוא איך לא? כסף כמובן.
אז הוא סיפר לי ארוכות, מה שזמרים שמוציאים כיום אלבומים, מתרפקים על העבר, איך מ.ב.ד, פריד ושטרייכר היו מוכרים, עשרות אלפי עותקים מכל אלבום שהם הוציאו, ואיך היום, כולם צורבים ומעתיקים לאייפוד ובכלל לנגני ה mp3 /4 / 5 למיניהם, כך שלא שווה בכלל לעבוד על חומרים חדשים ומענינים.
כמובן שהעליתי את טיעוני המוחצים המופיעים בפוסט הזה, אך אותו מעבד מוכשר אמנם קיבל את דברי, אבל העלה תיאוריה מענינת, אשר עדיין לא שמעתי, מעניין אותי מה דעתכם בנושא הזה.

>> לפני 15 שנה כל משפחה היתה קונה בממוצע פעמיים בשנה איזו קלטת, [קסטה בלע"ז] אמנם היו יוצאים הרבה יותר קלטות, [ולמשוגע שכמוני נשארו ים של קלטות בבית הורי שהומרו לא מזמן ל MP3] אבל אם ניקח ממוצע של קנייני מוזיקה חסידית מאותה תקופה, זו הייתה כמות הקניה הממוצעת של המשפחה החרדית.
מה היה קורה לזמר צעיר, בימי טרום הדיסקים, הצריבות ונגני האודיו, שלא היו לו מספיק יח"צ, והדיסק שלו לא היה מופק עם המעבדים מהשורה הראשונה?
מה שהיה קורה זה, שהאלבום פשוט היה נשאר על המדפים, וכך בחוסר קונים וחוסר השמעות בערוץ 7 / רשת א', נעלם לו הזמר בטרם עת, והשאיר אותנו עם דיסק מיותם מקונים ומוצלח לאספנים...
>> והנה כיום, לאחר שדור חדש הגיע אשר לא הכיר את סלילי הקלטות וחריקות הפטיפונים, פשוט המוזיקה החסידית פורחת, לכל בחור ישיבה או בת סמינר "מקובצים" אחר כבוד בנגן כל האלבומים החדשים, מברוך לוין האחרון עד אחד אחד של פרחי מיאמי הישן והמשובח, מהקינדרלך הפופי עד יצליח של בעלז האוטנטי, ובין רגע גם האלבום החדש של ליפא שמלצער נכנס לו לפלאיליסט העשיר,
וכאן מגיעה הנקודה...

כל אלבום שוכן לו דיגיטלית אחר כבוד, בין כל אלבומי הזהב והפלטינה הישנים והמוכרים, כל זמר יש לו את הכרטיס ביקור שלו, הפרסומת לאירועים וחתונות עוברת בחיבור USB זעיר לכל החברים, המכרים, ההורים, האחים והגיסים, ללא שום צורך להתחנן לאיזו השמעה מ"עורכי המוזיקה" האוביקטיביים של תחנות המוזיקה החסידיות.
אממה שהמרויחים הגדולים בכל הסיפור, הם הזמרי הדור השני והשלישי, שמוציאים את הדיסקים שלהם בתור כרטיס ביקור וקד"מ להופעות ואירועים, אבל הזמרים הגדולים שמכרו ומוכרים [עדיין, אם כי קצת פחות..] עשרות אלפי דיסקים נפגעים לא מעט מהעניין.
מאוד הפתיעו אותי הדברים, הרי אותו מעבד שמתפרנס לא רע בכלל מסצנת המוזיקה החסידית, כורת את הענף עליו הוא יושב, ומודיע בריש גלי שמבחינתו זה הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה בשנים האחרונות, יש פרסום לזמר והאמן, יש מודעות להרבה גוונים וסוגים של מוזיקה, שזה אומר, שגם מי שלא במיינסטרים המוזיקלי החסידי, יש לו את החשיפה הדרושה כדי להתקדם ולהצליח בגדול.
אז עכשיו תגידו אתם, האם צריבת דיסקים זהו גזל או קידום מכירות?

לדיון שהתפתח בעיקבות הפוסט בפורום חסידיניוז

ביקורת אלבומים: ליפא שמלצער / אפשוט'ער איד

טוב אחרי כל הבאזז המטורף שליפא יצר סביב האלבום החדש שלו, כבר לא נשאר הרבה מה לכתוב, כבר כמה שבועות שאתרי המוזיקה החסידית והיהודית בכל העולם, מסקרים כל בדיל של גימיק או סטיקר שנוצר במוחו הקודח של ליפא,

אינני דובר אידיש, [כמה חבל] כך שלא אוכל לכתוב הרבה מעבר לפן המוזיקאלי גרידא, אני מקווה שזה יצליח.

הדיסק נפתח עם השיר יומם ולילה בעיבוד טיפוסי של רובי בנט, בלחנו של גדעון לוין, שכבר הרבה זמן לא שמעתי משהו מעניין מבית מדרשו, המילים אפעס קצת לא מתחברות ביחד, היטיב לתאר זאת חיים גרינבוים בטורו בעיתון בקהילה, "לא צריך פאנץ'-ליין, לא צריך היגיון פנימי, לא צריך קו מקשר. מהמוח הקודח היישר לאולפן ההקלטות."
הרעיון של השיר הזה קצת מזכיר את השיר 'תזכה למצוות' מתוך האלבום המצוין שלו 'בלי עין הרע', שהוא מרפראפ [Rap you know] את רשימת ארגוני החסד בארץ הקודש, איכשהו שם זה נשמע הרבה יותר טוב.

ממשיך עם שלא עשני גוי שהוקלט בשתי גרסאות חו"ל / ישראל, שיר קליט וקצבי, אח"כ מגיע יושבי ארץ ישראל שיר פשוט מקסים של הגרמער פינקי [רחם] וובר, העיבוד המצוין של מוישי רוט נותן לשיר צבע מיוחד ושונה משירים מהסוג הזה, אהבתי מאוד.

איך שלא שומעים את הדיסק הזה נתקלים בגימיקים המשוגעים של ליפא, הקטע באמצע השיר 'אשר יצר' ** שליפא מתכבד לברך את הברכה בחופה, עם כל הפידבקים והקהל ברקע זה פשוט ענק...
הדיסק ממשיך עם השיר 'הללו' שיר עוצמתי של יצחק פוקס, שליפא התלהב ממנו והחליט לבצע אותו בדואט מיוחד עם פוקס בעצמו, העיבוד הגדול של מונה פשוט יחודי וגאוני, אבל כאן מתעצמת השאלה, למה לעזאזל לא שומעים עוד עיבודים כאלה...? אחח המקצב העידן רייכלי והכינורות עם החלילים, פשוט תאווה לאוזניים, [שימו בשיר הזה אוזניות תעצמו ת'עיניים, ותבינו על מה אני מדבר] לטעמי זהו הביצוע הכי טוב באלבום.
אוחילה לא-ל, מה כבר לא נכתב על השיר המדהים הזה של הלל פלאי, שכבר ניהיה להיט היסטרי בעולם הישיבות, אך העיבוד החדשני של מוישי רוט קצת פספס לטעמי, נכון, אני יודע שהוא ניסה לחדש ולהרשים ביכולתיו המוזיקליות שאין ספק שכל מבקרי גל קול וקראיטיב אודיו של ג'ף מכירים טוב למדי, אבל אחרי שהלל פלאי עצמו שר את זה כ"כ מתוק ומקסים בזיץ' המפורסם בבית משפחת מאיר, קצת קשה לרגש אותי עם עיבוד חדשני.

אחרי אוחילה לא-ל מגיע השיר wake up, שמזכיר לך שעדיין אתה על דיסק מפוצץ גימיקים, את העיבוד המקורי כפי שהתפרסם כבר לפני כמה חודשים הוא של מונה רוזנבלום, ואלי לישינסקי לקח את העיבוד המקורי והלביש על זה משום מה מוזיקה מחדש.
אני קופץ לשיר אל תתהלל, שיר שקט ומיוחד עם הרבה כלי הקשה אפריקאיים שעיבד הערשי גינצברג, אם תשימו לב, לקראת סופו על המילים בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה וכו', מצטרפים לליפא עוד כמות נכבדה של זמרים ומוזיקאים, בן השלושים הוא שלוימי [מלכל'ה] גרטנר, בן ארבעים יהודה גרין, בן חמישים יוסי גרין ובן שמונים בן ציון שנקר שמברך אותנו, באריכות ימים ושנזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו, אמן.

אנחנו מגיעים לשיר האחרון בדיסק אהנטלעך שהלחין חילי פוזן וכתב את המילים ביחד עם ליפא, שיר מקפיץ במיוחד שעיבד אלי לישנסקי, שיר כיפי שמשאיר אותנו עם טעם לעוד הרבה שירים כאלה בדיסקים הבאים.

לאורך כל הדיסק הזה מופיע פעם אחרי פעם השם אלי לשינסקי, פעם בגיטרות mute ופעם בגיטרה באס, פעם בעיבוד מהוקצע ופעם בסאונדים ולופים שכל נגן היה מתקנא בהם, אבל האומנות הגדולה שלו זה סאונד, והמיקסים בדיסק הזה, מהטובים ששמעתי בזמן האחרון במוזיקה החסידית, אלי לישנסקי פשוט משחק אותה דיסק אחרי דיסק בשנים האחרונות, [יוסי גרין, פריד, גרטנר, אוהד.] אין ספק שמשהו חדש נולד בתחום הסאונד בז'אנר.

אם הייתי צריך לדרג את הדיסק הזה מבחינת סאונד / גימיקים / עיבודים / הפקה, הייתי נותן לו ציון 9.5, אבל מבחינת השירים והלחנים עצמם ברובם הם בינוניים מאוד, בפעם הבאה אני מאמין שהוא כבר יקרא את מה שכתבתי בפוסט הזה וזה ישמע אחרת :-)

** למישהו יש מושג למה קוראים לשיר 5, אשר יצר? בעוד שהמילים האלו לא מוזכרות בשיר אלא בקטע של הברכה? כל קישור לברכת "אשר יצר את האדם בחכמה וברא וגו'" הוא על דעתכם האישית בלבד.

הביקורת מתפרסמת באתר המוזיקה החסידית - חסידיניוז

*ואתא ליפא / חיים גרינבוים

דִיאַלִיזָה, סְכִיזוֹפְרֶנְיָה,
ד"ר שָשוֹן בֶּן-עוֹבַדְיָה.
גֶבֶס, שֶבֶר, שִׁיעוּלִים.
בֶּנִי פִישֶׁר. כַּדוּרִים.

לַחַץ דָם. רוֹפֵא תּוֹרַן.
תּוֹר דַחוּף לַדִיאֲטָן.
סִי.טִי, אֶקֶ"גֶ, בְּרוֹנְכִיט.
אִי סְפִיקַת לֵב תּוֹרַשְׁתִּית.

רַפָּאפֶן, סְטַזֶ'ר, טַרֶשֶת,
תּוֹר, שַרַ"פּ, דַלֶקֶת וֶשֶט.
פְּסִיכִיאֲטֶר, סַל תְּרוּפוֹת.
קְרֶם - טוֹב נֶגֶד פִּטְרִיוֹת.

טוֹפֶס שְׁבַע-עֶשְרֶה. מִדְרַס.
פּוֹלִיפִּים בַּמְעִי הַגָס.
קוּפַּת חוֹלִים, קוּפַּת בְּרִיאִים,
וְכוּלָם שַׁרְלְטָנִים.

'לֵב מַלְכָּה'. אֵירוּע לֵב.
סְטַתּוֹסְקוֹפּ, מַד חוֹם, קוֹצֵב.
אוֹפְּטַלְגִין, אִשְפוּז כַּפוּי,
סַנִיטַצְיָה (אוֹ: חִיטוּי)

אוּלְקוּס, לַחַץ תּוֹך-עֵינִי -
וְצִיפּוֹרֶן חוֹדְרַנִית.
קְרוֹיְצְפֶלְד-יַקוֹב.
אִינְסוּלִין.זוֹנְדָה, צִיסְטָה, רִיטַלִין.

טוֹמוֹגְרַפְיָה מְמוּחְשֶבֶת.
הַחֲיָיאָה, זְרִיקָה, בַּצֶקֶת.
טְחוֹל מוּגְדַל, מַשְׁאֵף, צִילוּם.
דִיכַּאוֹן, זִיהוּם, דִימוּם.

חוּט דֶנְטַלִי. חוּט שִׁדְרָה.
חֲבּוּרָה, מַכָּה טְרִיָה.
בֵּית חוֹלִים 'בִּיקוּר חוֹלִים'
(בְּרָאשׁוּת 'אִישׁ עֲסָקִים').

בֶּקַע. אֶבֶן בַּכְּלַיָה.
לוֹפּוּס. אוֹזֶן תִּיכוֹנָה.
תּוֹסֶפְתָּן, גוּף זַר, תִּסְמוֹנֶת.
סְנִיף רָאשִׁי שֶל 'מְאוּחֶדֶת'.

קוֹרְטִיזוֹן. סוּכָּר בַּדָם.
הֲסַעוֹת: 'דַרְכֵּי מִרְיָם'.
פְּרוֹזָק. דֶקְסַמוֹל. תְּשִׁישׁוּת.
אֲקָמוֹלִי טַעַם תּוּת.

אוֹרְטוֹדֶנְט, אוֹרְתּוֹפֶּד,
הַנְשָמָה מִפֶּה לְפֶּה.
אֶקוֹ, הוֹלְטֶר, אֶם-אָר-אַיי.
"זֶה יִכְאַב עוֹד קְצַת - וְדַי".

'בַּאבָּא' שְנוֹתֵן סְגוּלָה
וּתְּרוּפָה לְכָל מַחֲלָה:
"קְשׁוֹר בָּאוֹזֶן חוּט אֲדוֹם -
וְהַקְפֵּד גַם לִי לִתְּרוֹם"
----------------------------------------------
* לאחרונה אחזה בי תשוקה בלתי נשלטת לכתוב משהו בנושאי רפואה. דא עקא, שאינני מבין בנושא ולא כלום. מה שמחתי לראות כי לאחרונה יצא שיר הזוכה לפופולריות רבה, שמילותיו האלמותיות והבלתי נשכחות מתחילות בשורות הבאות: "הא הא, גופא, קשיא, גמרא, תוספות, רש"י / לימא, ואי תימא, היינו היינו הך / אין אין, הני נמי, דברי תנא קמא / ואי בעית אימא, רמז, ראיה סמך".
כך זה גם נמשך ונמשך: "מאן, מאן, מאן דאמר, הכי שפיר קאמר / איפכא מסתברא, מכדי, תא שמע". ולא - לא מדובר בשרבוט חפוז של זמר שוליים. לא מדובר ב'יציאה' של בדחן קל דעת או בגימיק של ליצן. מבצע השיר הזה כונה בעיתוני השבוע שעבר "ענק הזמר החסידי" ומוגדר על ידי מבינים - לפחות מטעם עצמם - כ"גאון מוסיקלי". הנה כי כן, אפשר לכתוב שיר שלם המורכב מראשיתו ועד סופו מגיבוב של מילים סתמיות, שורה ארוכה של ביטויים חסרי פשר ונטולי כל קשר. לא צריך פאנץ'-ליין, לא צריך היגיון פנימי, לא צריך קו מקשר. מהמוח הקודח היישר לאולפן ההקלטות.
אני שמח, אפוא, לאמץ את שיטת ליפא. קבלו את המאמר המעמיק והמקיף שלי בנושאי רפואה. קריאה מהנה ומועילה.
(מצד שני, ייתכן שבשירו של ליפא יש איזו עמקות נפלאה שאני פשוט לא מצליח לעמוד על דקותה. ייתכן שלא מדובר ברצף אקראי של מילים ארמיות, אלא שיש רעיון נשגב בבחירתן ובפרט בסדר אמירתן. סוד כמוס טמון כאן - והבעיה היא בי. אני לא מספיק 'בדרגה' כדי לרדת לעומק דעתו. אני הוא זה שאינו מצליח להשיג בקוצר בינתו את הרעיונות הנשגבים הטמונים בתוך שיריו במסווה של ליצנות ורדידות. אולי רק - ואך ורק - לאחר שאתה קונה שש זוגות משקפיים [וברשת '280' דווקא; כמבואר ב'השבוע בירושלים'] נפקחות עיניך, ואתה זוכה להבין את עומק הדברים).

קראתי היום את הטור של חיים גרינבוים בעיתון בקהילה [בחדרי חרדים]
ומאוד נהנתי מהציניות והסאטירה, אז הבאתי אותו לכאן בשלמותו, מקווה שתהנו,
אם יש לכם מה לכתוב, להעיר ולקשקש, תטקבקו כאן למטה..