ביקורת סינגל: אייכה - שולי רנד

מאת: אריאל קיי

'ריבונו של עולם אם נדבר גלויות לפעמים אין לי כח בעולמך להיות....' הקול של שולי רנד שפצח לו בקרירת מוסיקה ושירה מהדהד עוד באוזני, המילים המסר והמנגינה הכל פשוט מרגש ומושלם,

את שולי רנד שעמד על במות התיאטרונים הגדולים שיחק והפיק כמה מן הסרטים היותר מוצלחים כאן בארץ, חזר בתשובה והוציא את הסרט 'אושפיזין' לא קשה לחבר עם הזמר הרגיש הזה שמדבר עם ריבונו של עולם גלויות ומחפש אותו על כל צעד ושעל בחייו, עכשיו אני בטוח שהצימאון הזה הביא אותו לאיך שאנחנו מכירים אותו כיום, אבל בעצם אתם יודעים שבברסלב הדיאלוג הזה עם הקב"ה דיי נפוץ כך שדי מתבקש לשמוע את זה בשיר הבכורה שלו.

אייכה - לשמיעה לחצו על הנגן:

נכון שהטרנד של מוסיקה יהודית אלטרנטיבית [שבדרך כלל נופלת בין הכיסאות לא חסידית אלטרנטיבית ולא ישראלית קונבנציונאלית], כבר מתחיל להיות צפוי מידי ואפילו קיצ'י במשהו, ובכלל כבר הכל הספקנו לשמוע מה כבר יש לחדש...? אבל מצעקת האייכה... של שולי אי אפשר להימלט, זה תופס את הנשמה מנענע את הנפש ונוגע בלב שרועד מהמילים מהלחן ומהשירה המיוחדת שלא פוגשים כל יום. פשוט תענוג...
מעניין איך הדיסק השלם ישמע.. עם סינגל כזה זה נשמע מבטיח, מה שבטוח שביחד עם אסף אמדורסקי שמקיש נוגות על הקסילופון, עמית יצחק שפורט על הגיטרה הקלאסית ביחד עם כמה מנימי הנשמה שלנ, וקרני פוסטל והצ'לו העדין שמרכך את הקול המחוספס של שולי- זה יוצר שילוב מעניין וייחודי בנוף האלטרנטיבי/חסידי ויש שטוענים שגם במוסיקה הישראלית הכללית.
שולי רנד עצמו טוען שכל זה התחיל כש'התפלק' לו שיר בשם 'מוחין דקטנות' [שיופיע בדיסק], והוא נכנס לאולפן ביחד עם הגיטריסט עמית יצחק ומשם כל העסק התגלגל לו הלאה, בעידודם של הנגנים עצמם שנחשבים מהבולטים כיום בתעשיית המוסיקה בארץ, שפשוט שיגעו אותו שיוציא דיסק מלא עם חומר שלו. את השיר עצמו וכך גם את הדיסק כולו עיבדו שמוליק דניאל ועמית יצחק, יודעי דבר טוענים שהדיסק עצמו כבר קרוב מאוד לחנויות ועם חומר שממש לא רחוק מהסינגל הזה. אנחנו מחכים.

פורסם לראשונה באתר המוסיקה החסידית חסידיניוז

ציוני דרך במוסיקה החסידית / חלק ב'

מאת: אריאל קיי

קשה לנו להבין כיום מה היתה השפעתו של שלמה קרליבך שהמציא את המושג של המוסיקה החסידית המנוגנת ב 50 שנה האחרונות והפך את הקערה על פיה, משירים כבדים מארשים וניגונים בעלי קצב איטי, לשירים קליטים שמחים ומרגשים כאחד השפעתו אף בציבור היהודי בכללותו היתה לאין ערוך.
כאשר בשנות השבעים התקיים בארץ פסטיבל הזמר החסידי שהשתתפו בו כל מיני אמנים לאו דווקא שומרי תו”מ מהארץ, שלמה קרליבך היה אחד מהמלחינים שזכה שוב ושוב במקומות הראשונים ולחניו נהפכו לשלאגרים ישראלים ידועים בינהם ‘ישראל בטח בה’ ‘והאר עיננו’.
יש לציין שבאותם פסטיבלים השתתפו אמנים ישראלים כמו צביקה פיק ששר את השיר ‘שמע ישראל’ שמרדכי בן דוד חידש אותו בדיסק ‘נשמה’ ויותר מאוחר גם דדי גראוכר ועמית ליסטוונד בדיסק ‘בטחו בה’. כאן המקום לציין את חלקם של ‘צמד רעים’ שהופיעו גם הם בפסטיבל וקצרו הצלחה לא מועטה באותן שנים...

******

אברהם יגל מרדכי ירנן

בשנת 1972 פרץ הזמר מרדכי בן דוד ורדיגר [מ.ב.ד] לשוק עם דיסק שנקרא מרדכי בן דוד שר ‘שירים חסידיים’ שהיום לא מוכר אלא ליודעי ח”ן ומ.ב.ד משום מה גנז אותו אני לא יודע כ”כ פרטים נוספים על זה אולי מישהו מכם יוכל לספר לנו על זה….
בשנת 1975 יצא עם דיסק בשם ‘הנני’ בעיבודו של ישראל לאם [שמאז הם לא עבדו ביחד עד ל’אלבום הכפול’ שיצא בשנת 1990] ולאח”מ הוציא את הדיסק הגדול שלו ‘נשמה’ בעיבודו של משה מונה רוזנבלום שהיה אז מעבד צעיר בתחילת דרכו ששירת עד לא מכבר בלהקת הרבנות הצבאית [ועד היום הוא המנצח הבלתי מעורער שלה] הלחנים היו ברובם של מ.ב.ד בעצמו, הסגנון היה חסידי לייט בשילוב של רוק סבנטיז, הקלטות והתקליטים נחטפו במהרה מהמדפים והביקוש רק הלך וגבר עם הוצאת הדיסקים הבאים..
בל נשכח שכל אותו הזמן פעלו הרבה מקהלות ‘פרחי’ ולהקות זמר כך גם ברוך חייט [צ’ט] מלחין ענק שכיום מכהן כראש הישיבה התיכונית ‘מערבא’ חיים בנט ו’רננו חסידים’ שהזכרנו כבר לעיל ועוד… שהביאו לעולם להיטי ענק ונכסי צאן ברזל אך מרדכי היה זה שלקח את מודז’יץ, גור, קרליבך, הביטלס, ובוב מארלי למיקסר אחד וכך נוצרה מעין תערובת מזן משובח….

*******

בקיץ אחד בשלהי שנות השבעים פגש המפיק שייע מנדלוביץ בצעיר חבדני”ק מאלתר לו על איזה במה כמה שירי חב”ד ישנים.. שייע מנדלוביץ ה’מפיק של המוסיקה החסידית בוגר מקהלת הילדים פרחי ניו יורק שמע וקלט מהר מאוד איזה דג העלה בחכתו שמו הוא אברהם שבתאי הכהן פרידמן שמשום מה התבייש להיות זמר ושינה את שמו לפריד, שייע סחב אותו לביתו של יוסי גרין על העיבודיםהופקד מרטי לווינטר מעבד ידוע באותה תקופה וכך יצא לאור התקליט שקרוי ‘אף יהודי לא ישאר מאחור’ שכמה משיריו נכנסו היישר לפלאיליסט של הציבור החרדי והיהודי בכל העולם ‘קל ההודאות’ לא הפסיק להתנגן ברחבות הריקודים של אולמות השמחה.. התגובות היו מדהימות אף אחד לא העלה בדעתו שיהיה מישהו שיעשה מוסיקה טובה איכותית ומרגשת לא פחות ממ.ב.ד ויש שיגידו אף יותר!
בפרק הבא שנות ה80 בעז"ה…

ציוני דרך במוסיקה החסידית / חלק א'

מאת: אריאל קיי

המוסיקה בעולם היהודי מאז ומעולם היתה כלי לעבודת ה’ משירת הלויים בבית המקדש דרך שליחי הציבור של כל קהילה ועיירה עד דור החזנות שנהפך במאה השנים האחרונות לדרגת אומנות בפני עצמה תמיד עניין אותכם לדעת מאיפה הכל התחיל והגיע, סדרת כתבות שנקראת ‘ציוני דרך של המוסיקה החסידית’ תביא לכם סקירה כללית על תולדות המוסיקה החסידית מההתחלה ועד הסוף….
נ.ב. כיון שתקופה מאוד ארוכה נכנסת לסדרת כתבות אחת נשתדל לשים דגש על הנקודות המרכזיות והעיקריות, תמיד תוכלו להגיב ולשתף אותנו בידיעותיכם, קריאה מהנה!

אקדמות מילין

מלחין החצר של החסידיות הידועות בפולין ובכל אירופה היתה דמות של המנהל המוסיקלי של הרב’ה, האדמו”ר מחליט אלו מילים יהפכו לניגון מרטיט לב ואלו פסוקים יושרו בפי כל בשמחה וטוב לבב, מלחין החצר שבדרך כלל הוא גם המנצח על ‘האקפלה’ הגדולה של הילדים והמבוגרים, ערב הימים הנוראים מפזם לעצמו ניגונים לפעמים מגויירים אבל בדרך כלל מלחין ניגונים מקוריים ועושה חזרות ביחד עם השליח ציבור שברצותו מסלסל ומאריך בניגונו וברצותו מקצר תפילתו…
ע”פ רוב למוסיקה הקלאסית שבשנים 1700 - 1800 הייתה השפעה גדולה על כל מרבדי הציבור באירופה גדולי המלחנים חיו אז באותה תקופה וכתבו את יצירותיהם לדוכסים ולרוזנים ששלטו באיזור מגוריהם לנשפים וטכסים ממלכתיים ומכובדים.
בשנים של סוף המאה ה19 ותחילת המאה ה 20 האופרה והתיאטראות נבנו לקהל שוחרי התרבות של הגויים כך שהרבה וואלסים ומארשים שהולחנו במ”ט שערי הטומאה וההוללות נהפכו לניגוני קדושה מעוררי השראה לעבודת ה’…
באמת לפי סגנון המוסיקה של אז [שממשיך עד היום] אפשר להבחין בשתי אסכולות שונות הניגונים הפולניים כדוגמת גור שהמארשים והוולסים הם המוטיבים המרכזיים, לעומת המנגינות החבדי”ות והליטאיות שרגש ותפילה נשזר בכל ניגון ושיר..
יש לציין שהמוסיקה החסידית תמיד הייתה מושפעת מהעולם מסביב החל משירי הרועים והאיכרים בשדות דרך המוסיקה הקלאסית והמארשים של מצעדי הצבא הרוסי עד שירי הרוק והפופ של זמנינו..

*******

דור המייסדים

אחרי תקופת השואה התחיל אט אט להעלם לו דור החזנים הדגול שהצעיד תקופה ארוכה את עולם המוסיקה היהודי והחלה תקופת ה’מוסיקה החסידית’. [למעשה כיום כל עולם החזנות מבוסס ברובו המוחלט על יצירות ישנות מאוד והוא כמעט לא מתחדש מבחינה יצירתית אלא אך ורק אומנותית בדומה למוסיקה הקלאסית]
בן ציון שנקר הבעל מנגן של חסידות מודז’יץ ודוד ורדיגר ’אוד מוצל מאש’ ששר הרבה משירי ר’ יענקל תלמוד [מלחין חצר ‘גור’] ושירים של חסידיות שונות עוד מלפני השואה, למעשה הם אלו היחידים כמעט שייצרו מוסיקה חסידית בתקופה של אחרי השואה, גם חסידות חב”ד והאדמו”ר מסקולען שהיה בעל מנגן אדיר והלחין הרבה שירי רגש [זכר דבר, יוודע, וכו’] אבל לא יותר מזה.
שלמה קרליבך ה’רבי המרקד’ פרץ סופית את מחיצות המוסיקה החסידית והחל לשלב מילים קדושות ללחנים בסגנון הרוק-פולק ה’היפי’ ששלט אז באמריקה, לחניו התפרסמו גם במצעדי הפזמונים הישראלים ושיריו כמו ‘עם ישראל חי’ נהפכו ללהיטי ענק בעולם היהודי, ז’אנר שלמה קרליבך למעשה החל את תופעת המוסיקה החסידית האלטרנטיבית שכיום מאוד פופולרית בעיקר בזרם הדת”ל.
בסוף שנות ה 60 מקהלות ה’פרחי’ התחילו לפרוח פרחי ‘לונדון’ של יגאל צליק הביאו את עולם השירה החסידית גם לבמות ההופעות ברחבי ישראל והעולם, שירים כמו ’קול ברמה’ שהלחין יוסי גרין ’שמעו מלאכים’ ‘אשירה לה’ בחיי’ עד היום אפשר לשמוע אותם בתחנות הרדיו החרדי. ואז כאילו משום מקום הגיח חיים בנט מלחין לבית סערט ויז’ניץ שהקים את מקהלת ’רננו חסידים’ ובנצוחו ועיבודו של משה מונה רוזנבלום הביא לעולם כמות אדירה של ‘נכסי צאן ברזל’ למוסיקה החסידית .
סקרנו בקצרה את תחילת התקופה של המוסיקה החסידית, על המשך ההשפעות של אותה תקופה ועל המשך קורותיה של המוסיקה החסידית מאז ועד היום בפוסט הבא בעז”ה…