ציוני דרך במוסיקה החסידית / חלק ב'

מאת: אריאל קיי

קשה לנו להבין כיום מה היתה השפעתו של שלמה קרליבך שהמציא את המושג של המוסיקה החסידית המנוגנת ב 50 שנה האחרונות והפך את הקערה על פיה, משירים כבדים מארשים וניגונים בעלי קצב איטי, לשירים קליטים שמחים ומרגשים כאחד השפעתו אף בציבור היהודי בכללותו היתה לאין ערוך.
כאשר בשנות השבעים התקיים בארץ פסטיבל הזמר החסידי שהשתתפו בו כל מיני אמנים לאו דווקא שומרי תו”מ מהארץ, שלמה קרליבך היה אחד מהמלחינים שזכה שוב ושוב במקומות הראשונים ולחניו נהפכו לשלאגרים ישראלים ידועים בינהם ‘ישראל בטח בה’ ‘והאר עיננו’.
יש לציין שבאותם פסטיבלים השתתפו אמנים ישראלים כמו צביקה פיק ששר את השיר ‘שמע ישראל’ שמרדכי בן דוד חידש אותו בדיסק ‘נשמה’ ויותר מאוחר גם דדי גראוכר ועמית ליסטוונד בדיסק ‘בטחו בה’. כאן המקום לציין את חלקם של ‘צמד רעים’ שהופיעו גם הם בפסטיבל וקצרו הצלחה לא מועטה באותן שנים...

******

אברהם יגל מרדכי ירנן

בשנת 1972 פרץ הזמר מרדכי בן דוד ורדיגר [מ.ב.ד] לשוק עם דיסק שנקרא מרדכי בן דוד שר ‘שירים חסידיים’ שהיום לא מוכר אלא ליודעי ח”ן ומ.ב.ד משום מה גנז אותו אני לא יודע כ”כ פרטים נוספים על זה אולי מישהו מכם יוכל לספר לנו על זה….
בשנת 1975 יצא עם דיסק בשם ‘הנני’ בעיבודו של ישראל לאם [שמאז הם לא עבדו ביחד עד ל’אלבום הכפול’ שיצא בשנת 1990] ולאח”מ הוציא את הדיסק הגדול שלו ‘נשמה’ בעיבודו של משה מונה רוזנבלום שהיה אז מעבד צעיר בתחילת דרכו ששירת עד לא מכבר בלהקת הרבנות הצבאית [ועד היום הוא המנצח הבלתי מעורער שלה] הלחנים היו ברובם של מ.ב.ד בעצמו, הסגנון היה חסידי לייט בשילוב של רוק סבנטיז, הקלטות והתקליטים נחטפו במהרה מהמדפים והביקוש רק הלך וגבר עם הוצאת הדיסקים הבאים..
בל נשכח שכל אותו הזמן פעלו הרבה מקהלות ‘פרחי’ ולהקות זמר כך גם ברוך חייט [צ’ט] מלחין ענק שכיום מכהן כראש הישיבה התיכונית ‘מערבא’ חיים בנט ו’רננו חסידים’ שהזכרנו כבר לעיל ועוד… שהביאו לעולם להיטי ענק ונכסי צאן ברזל אך מרדכי היה זה שלקח את מודז’יץ, גור, קרליבך, הביטלס, ובוב מארלי למיקסר אחד וכך נוצרה מעין תערובת מזן משובח….

*******

בקיץ אחד בשלהי שנות השבעים פגש המפיק שייע מנדלוביץ בצעיר חבדני”ק מאלתר לו על איזה במה כמה שירי חב”ד ישנים.. שייע מנדלוביץ ה’מפיק של המוסיקה החסידית בוגר מקהלת הילדים פרחי ניו יורק שמע וקלט מהר מאוד איזה דג העלה בחכתו שמו הוא אברהם שבתאי הכהן פרידמן שמשום מה התבייש להיות זמר ושינה את שמו לפריד, שייע סחב אותו לביתו של יוסי גרין על העיבודיםהופקד מרטי לווינטר מעבד ידוע באותה תקופה וכך יצא לאור התקליט שקרוי ‘אף יהודי לא ישאר מאחור’ שכמה משיריו נכנסו היישר לפלאיליסט של הציבור החרדי והיהודי בכל העולם ‘קל ההודאות’ לא הפסיק להתנגן ברחבות הריקודים של אולמות השמחה.. התגובות היו מדהימות אף אחד לא העלה בדעתו שיהיה מישהו שיעשה מוסיקה טובה איכותית ומרגשת לא פחות ממ.ב.ד ויש שיגידו אף יותר!
בפרק הבא שנות ה80 בעז"ה…