ציוני דרך במוסיקה החסידית / חלק א'

מאת: אריאל קיי

המוסיקה בעולם היהודי מאז ומעולם היתה כלי לעבודת ה’ משירת הלויים בבית המקדש דרך שליחי הציבור של כל קהילה ועיירה עד דור החזנות שנהפך במאה השנים האחרונות לדרגת אומנות בפני עצמה תמיד עניין אותכם לדעת מאיפה הכל התחיל והגיע, סדרת כתבות שנקראת ‘ציוני דרך של המוסיקה החסידית’ תביא לכם סקירה כללית על תולדות המוסיקה החסידית מההתחלה ועד הסוף….
נ.ב. כיון שתקופה מאוד ארוכה נכנסת לסדרת כתבות אחת נשתדל לשים דגש על הנקודות המרכזיות והעיקריות, תמיד תוכלו להגיב ולשתף אותנו בידיעותיכם, קריאה מהנה!

אקדמות מילין

מלחין החצר של החסידיות הידועות בפולין ובכל אירופה היתה דמות של המנהל המוסיקלי של הרב’ה, האדמו”ר מחליט אלו מילים יהפכו לניגון מרטיט לב ואלו פסוקים יושרו בפי כל בשמחה וטוב לבב, מלחין החצר שבדרך כלל הוא גם המנצח על ‘האקפלה’ הגדולה של הילדים והמבוגרים, ערב הימים הנוראים מפזם לעצמו ניגונים לפעמים מגויירים אבל בדרך כלל מלחין ניגונים מקוריים ועושה חזרות ביחד עם השליח ציבור שברצותו מסלסל ומאריך בניגונו וברצותו מקצר תפילתו…
ע”פ רוב למוסיקה הקלאסית שבשנים 1700 - 1800 הייתה השפעה גדולה על כל מרבדי הציבור באירופה גדולי המלחנים חיו אז באותה תקופה וכתבו את יצירותיהם לדוכסים ולרוזנים ששלטו באיזור מגוריהם לנשפים וטכסים ממלכתיים ומכובדים.
בשנים של סוף המאה ה19 ותחילת המאה ה 20 האופרה והתיאטראות נבנו לקהל שוחרי התרבות של הגויים כך שהרבה וואלסים ומארשים שהולחנו במ”ט שערי הטומאה וההוללות נהפכו לניגוני קדושה מעוררי השראה לעבודת ה’…
באמת לפי סגנון המוסיקה של אז [שממשיך עד היום] אפשר להבחין בשתי אסכולות שונות הניגונים הפולניים כדוגמת גור שהמארשים והוולסים הם המוטיבים המרכזיים, לעומת המנגינות החבדי”ות והליטאיות שרגש ותפילה נשזר בכל ניגון ושיר..
יש לציין שהמוסיקה החסידית תמיד הייתה מושפעת מהעולם מסביב החל משירי הרועים והאיכרים בשדות דרך המוסיקה הקלאסית והמארשים של מצעדי הצבא הרוסי עד שירי הרוק והפופ של זמנינו..

*******

דור המייסדים

אחרי תקופת השואה התחיל אט אט להעלם לו דור החזנים הדגול שהצעיד תקופה ארוכה את עולם המוסיקה היהודי והחלה תקופת ה’מוסיקה החסידית’. [למעשה כיום כל עולם החזנות מבוסס ברובו המוחלט על יצירות ישנות מאוד והוא כמעט לא מתחדש מבחינה יצירתית אלא אך ורק אומנותית בדומה למוסיקה הקלאסית]
בן ציון שנקר הבעל מנגן של חסידות מודז’יץ ודוד ורדיגר ’אוד מוצל מאש’ ששר הרבה משירי ר’ יענקל תלמוד [מלחין חצר ‘גור’] ושירים של חסידיות שונות עוד מלפני השואה, למעשה הם אלו היחידים כמעט שייצרו מוסיקה חסידית בתקופה של אחרי השואה, גם חסידות חב”ד והאדמו”ר מסקולען שהיה בעל מנגן אדיר והלחין הרבה שירי רגש [זכר דבר, יוודע, וכו’] אבל לא יותר מזה.
שלמה קרליבך ה’רבי המרקד’ פרץ סופית את מחיצות המוסיקה החסידית והחל לשלב מילים קדושות ללחנים בסגנון הרוק-פולק ה’היפי’ ששלט אז באמריקה, לחניו התפרסמו גם במצעדי הפזמונים הישראלים ושיריו כמו ‘עם ישראל חי’ נהפכו ללהיטי ענק בעולם היהודי, ז’אנר שלמה קרליבך למעשה החל את תופעת המוסיקה החסידית האלטרנטיבית שכיום מאוד פופולרית בעיקר בזרם הדת”ל.
בסוף שנות ה 60 מקהלות ה’פרחי’ התחילו לפרוח פרחי ‘לונדון’ של יגאל צליק הביאו את עולם השירה החסידית גם לבמות ההופעות ברחבי ישראל והעולם, שירים כמו ’קול ברמה’ שהלחין יוסי גרין ’שמעו מלאכים’ ‘אשירה לה’ בחיי’ עד היום אפשר לשמוע אותם בתחנות הרדיו החרדי. ואז כאילו משום מקום הגיח חיים בנט מלחין לבית סערט ויז’ניץ שהקים את מקהלת ’רננו חסידים’ ובנצוחו ועיבודו של משה מונה רוזנבלום הביא לעולם כמות אדירה של ‘נכסי צאן ברזל’ למוסיקה החסידית .
סקרנו בקצרה את תחילת התקופה של המוסיקה החסידית, על המשך ההשפעות של אותה תקופה ועל המשך קורותיה של המוסיקה החסידית מאז ועד היום בפוסט הבא בעז”ה…