הכוכב החדש שרולי ורדיגר בראיון מיוחד לחסידיניוז

ראיון מעניין עם שרולי וורדיגר התפרסם אתמול באתר חסידיניוז, ראיון עם יהודי פשוט ואמיתי שרוצה לעשות מוזיקה חסידית טובה ואיכותית בלי מניירות וגינונים פשוט, יהודי פשוט. וזה עוד מבלי לדבר על יהושע פריד המעבד שעשה הכל כדי שזה יהיה דיסק משובח ביותר!!
אולי אני עוד אכתוב ביקורת על הדיסק הזה, אבל זה דורש עוד כמה שבועות של שמיעה אינטנסיבית כדי לגבש דעה...
אז יילא כנסו ותקראו ראיון עם שרולי ורדיגר

ליפא שמעלצער ויצחק פוקס - שילוב מרגש

את חיבתי לליפא שמעלצער אני לא מסתיר ומי שקרא בעבר את הבלוג הזה כבר הבין זאת זה לבד.
עכשיו משהו חדש נוסף לרשימת המועדפים שלי הקליפ של ליפא שמעלצער עם יצחק פוקס שרים ביחד את 'הללו קל בקדשו' שליפא חידש באלבומו האחרון את דעתי על השיר כבר כתבתי כאן וכאן אבל הקליפ הביא לשיר משהו ששום הקלטה מיקצועית שבעולם לא יכולה להביא, הספונטניות והחיבור בינהם הוא פשוט מושלם, מאוד הייתי רוצה לראות עוד כמה דברים משותפים קורים בין ליפא שמעלצער ליצחק פוקס.
טוב כתבתי מספיק, עכשיו הנה הקליפ להנאתכם.

באתר חסידיניוז - אתר המוזיקה היהודית תוכלו לקרוא מידי פעם כתבות נוספות שלי.

יידל ורדיגר / מה שלא יהיה כתוב בראיון

טוב, אז אתמול ראיינתי את יידל ורדיגר ביחד עם חברי קובי רוטנברג, עבור אתר המוזיקה היהודית חסידיניוז, הראיון היה אמור להתקיים במשרדו של קובי סלע היחצ"ן הבלתי נלאה, אבל מהון להון בסופו של דבר הראיון התקיים בחדר הישיבות של משרד הפרסום מנטה [להלן קובי רוטנברג].
אני אישית הוקסמתי מיידל רבות במהלך הראיון, מהכנות האמיתית שהוא משדר, מהפרגון שלו לכל אלו שעזרו לו להגיע לאן שהוא הגיע היום, וגם אפילו נימה של כעס כלפי אלו שניצלו אותו בתחילת דרכו, אבל ממה שהכי התפעלתי זה הויתור על הופעה גדולה בבאר שבע ביחד עם יעקב שוואקי בשביל לקבל ברכה מר' חיים קניבסקי שליט"א, נו באמת הוא אומר לנו, מה עדיף עוד הופעה או ברכה אישית מאחד מגדולי הדור?
זהו הצד הלא כל כך מוכר של יידל ורדיגר שעוד הרבה אחרי הראיון נשארנו לשיחת סמול טוק מענינת במיוחד, בו הוא סיפר לנו על מכת הצריבות הקשה שפוגעת הרבה מהכנסותיהן של האמנים, "בן אדם משלם על ארוחת צהרים שהוא אוכל כמו דיסק ואחרי 5 דקות הוא בכלל שכח שהוא אכל, אבל לשלם על דיסק 60 ש"ח והוא יהנה מזה כל החיים זה הוא כבר לא מוכן לשלם..." שוטח יידל את טענותיו הצודקות כל כך, למעשה הוא מספר לנו שדווקא בדיסקים הקודמים שלו הוא מכר בארץ הרבה יותר מאשר בחו"ל אבל הפעם בגלל מכת האייפודים והצריבות אז בחו"ל הוא מכר יותר מאשר בארץ.
אז תחשבו טוב לפני הפעם הבאה שאתם צורבים דיסק, או כמאמר הקופירייטר לצרוב זה לגנוב!

יידל וורדיגר לב אחד - ראיון נרחב ובלעדי לחסידיניוז

מופע חב"ד טלטון 2008

כמידי שנה נערך מופע טלווזיוני עתיר ממדים עבור חב"ד קליפורניה, השנה כבר מרדכי בן דוד ואברהם פריד הבטיחו את השתתפותם באירוע.
לעידכונים עבר האירוע המיוחד הזה תוכלו להיכנס לחסידיניוז הדיווח על טלטון 2008 ולקרוא על ההתפתחויות ולראות את כל הקליפים והפרומואים המיוחדים.
אבל בנתיים הבאתי לכם כאן וידאו ישן של מ.ב.ד, בימים קצת יותר טובים מהיום, שר את השיר 'שמע ישראל' בלחנו של צביקה פיק.
צפייה מהנה!!

הסרטון שמסעיר את עולם המוזיקה החסידית

בקמפ 'מה נאוו' החליטו להפתיע את הילדים באמצע המופע של ליפא שמלצער...
קבלו את החלק הראשון - ליפא מנסה לשיר את השיר הידוע של פיפיטי סנט
[fifty cent] ותראו מה קורה....


ועכשיו הנה החלק השני - איך ממשיכה הדרמה...


זה רק יכול להיות אי שם בהרים המדהימים של ניו יורק.... אהה פה בארץ? לא בבית ספרינו!

קליפ אנימציה לדיסק החדש של יידל ורדיגר 'לב אחד'

לגרסה באיכות פלאש גבוהה לחצו כאן - Hi Res
צפיה מהנה!

אפטר ימי בין המיצרים

ימי בין המיצרים חלפו להם לא מכבר, וגל רציני של הפקות חדשות עומד לשטוף אותנו, אני אמנם הבטחתי לכם סיקורים של מאחורי הקלעים באולפני ההקלטות, אבל לא הסתייע בידי כל כך, אולי בהמשך בעז"ה.
אם אתם עדיין לא יודעים, אז אני כותב עכשיו בעיקר עבור האתר החדש של המוזיקה החסידית - חסידיניוז יש דברים שאולי לא מקומם באתר חדשות מוזיקה אלא יותר בבלוג פרטי כגון זה, אז עם הזמן נראה איך זה יסתדר.
האתר החדש עדיין לא בגרסתו המלאה ישנם כמה באגים ובעיות בעיקר בעיצוב שלו, מנהלי אתר חסידיניוז עובדים על זה בכדי לעלות את האתר הכי מתקדם שראיתם במוזיקה החסידית עד היום.
אם יש לכם הערות והארות בקשר אליו תוכלו לפנות למייל של מנהלי האתר דרך הצור קשר ולא דרך בלוג זה.

על זה היה דווה ליבנו... על הר ציון ששמם

היום צום י"ז בתמוז וימי בין המיצרים נכנסו לתוקף רשמית, לאחר שכבר בימים האחרונים קצב החדשות והאירועים התמעטו באופן משמעותי.
אולפני ההקלטות בימים אלה בתפוסה מלאה מהרגיל, נקווה שרק מוזיקה טובה תצמח מזה, הבלוג יהיה במתכונת חירום מיוחדת, ואולי נצליח לארגן לכם איזה סיבוב באולפני ההקלטות השונים, מי עובד, על מה ואיפה..
אז שיהיה לכולם צום קל, ובבנין בית מקדשינו ננוחם.

צריבת דיסקים, גזל או קידום מכירות?!

לפני כמה ימים שוחחתי עם אחד מהמעבדים הגדולים בשוק החסידי כיום, ודיסקסנו להנאתינו על שוק המוזיקה החסידית האוטנטית, המחדשת [ליפא] והמתחדשת [יוסי גרין] ומה שבינהם.
הנושא הבוער בתחום הוא איך לא? כסף כמובן.
אז הוא סיפר לי ארוכות, מה שזמרים שמוציאים כיום אלבומים, מתרפקים על העבר, איך מ.ב.ד, פריד ושטרייכר היו מוכרים, עשרות אלפי עותקים מכל אלבום שהם הוציאו, ואיך היום, כולם צורבים ומעתיקים לאייפוד ובכלל לנגני ה mp3 /4 / 5 למיניהם, כך שלא שווה בכלל לעבוד על חומרים חדשים ומענינים.
כמובן שהעליתי את טיעוני המוחצים המופיעים בפוסט הזה, אך אותו מעבד מוכשר אמנם קיבל את דברי, אבל העלה תיאוריה מענינת, אשר עדיין לא שמעתי, מעניין אותי מה דעתכם בנושא הזה.

>> לפני 15 שנה כל משפחה היתה קונה בממוצע פעמיים בשנה איזו קלטת, [קסטה בלע"ז] אמנם היו יוצאים הרבה יותר קלטות, [ולמשוגע שכמוני נשארו ים של קלטות בבית הורי שהומרו לא מזמן ל MP3] אבל אם ניקח ממוצע של קנייני מוזיקה חסידית מאותה תקופה, זו הייתה כמות הקניה הממוצעת של המשפחה החרדית.
מה היה קורה לזמר צעיר, בימי טרום הדיסקים, הצריבות ונגני האודיו, שלא היו לו מספיק יח"צ, והדיסק שלו לא היה מופק עם המעבדים מהשורה הראשונה?
מה שהיה קורה זה, שהאלבום פשוט היה נשאר על המדפים, וכך בחוסר קונים וחוסר השמעות בערוץ 7 / רשת א', נעלם לו הזמר בטרם עת, והשאיר אותנו עם דיסק מיותם מקונים ומוצלח לאספנים...
>> והנה כיום, לאחר שדור חדש הגיע אשר לא הכיר את סלילי הקלטות וחריקות הפטיפונים, פשוט המוזיקה החסידית פורחת, לכל בחור ישיבה או בת סמינר "מקובצים" אחר כבוד בנגן כל האלבומים החדשים, מברוך לוין האחרון עד אחד אחד של פרחי מיאמי הישן והמשובח, מהקינדרלך הפופי עד יצליח של בעלז האוטנטי, ובין רגע גם האלבום החדש של ליפא שמלצער נכנס לו לפלאיליסט העשיר,
וכאן מגיעה הנקודה...

כל אלבום שוכן לו דיגיטלית אחר כבוד, בין כל אלבומי הזהב והפלטינה הישנים והמוכרים, כל זמר יש לו את הכרטיס ביקור שלו, הפרסומת לאירועים וחתונות עוברת בחיבור USB זעיר לכל החברים, המכרים, ההורים, האחים והגיסים, ללא שום צורך להתחנן לאיזו השמעה מ"עורכי המוזיקה" האוביקטיביים של תחנות המוזיקה החסידיות.
אממה שהמרויחים הגדולים בכל הסיפור, הם הזמרי הדור השני והשלישי, שמוציאים את הדיסקים שלהם בתור כרטיס ביקור וקד"מ להופעות ואירועים, אבל הזמרים הגדולים שמכרו ומוכרים [עדיין, אם כי קצת פחות..] עשרות אלפי דיסקים נפגעים לא מעט מהעניין.
מאוד הפתיעו אותי הדברים, הרי אותו מעבד שמתפרנס לא רע בכלל מסצנת המוזיקה החסידית, כורת את הענף עליו הוא יושב, ומודיע בריש גלי שמבחינתו זה הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה בשנים האחרונות, יש פרסום לזמר והאמן, יש מודעות להרבה גוונים וסוגים של מוזיקה, שזה אומר, שגם מי שלא במיינסטרים המוזיקלי החסידי, יש לו את החשיפה הדרושה כדי להתקדם ולהצליח בגדול.
אז עכשיו תגידו אתם, האם צריבת דיסקים זהו גזל או קידום מכירות?

לדיון שהתפתח בעיקבות הפוסט בפורום חסידיניוז

ביקורת אלבומים: ליפא שמלצער / אפשוט'ער איד

טוב אחרי כל הבאזז המטורף שליפא יצר סביב האלבום החדש שלו, כבר לא נשאר הרבה מה לכתוב, כבר כמה שבועות שאתרי המוזיקה החסידית והיהודית בכל העולם, מסקרים כל בדיל של גימיק או סטיקר שנוצר במוחו הקודח של ליפא,

אינני דובר אידיש, [כמה חבל] כך שלא אוכל לכתוב הרבה מעבר לפן המוזיקאלי גרידא, אני מקווה שזה יצליח.

הדיסק נפתח עם השיר יומם ולילה בעיבוד טיפוסי של רובי בנט, בלחנו של גדעון לוין, שכבר הרבה זמן לא שמעתי משהו מעניין מבית מדרשו, המילים אפעס קצת לא מתחברות ביחד, היטיב לתאר זאת חיים גרינבוים בטורו בעיתון בקהילה, "לא צריך פאנץ'-ליין, לא צריך היגיון פנימי, לא צריך קו מקשר. מהמוח הקודח היישר לאולפן ההקלטות."
הרעיון של השיר הזה קצת מזכיר את השיר 'תזכה למצוות' מתוך האלבום המצוין שלו 'בלי עין הרע', שהוא מרפראפ [Rap you know] את רשימת ארגוני החסד בארץ הקודש, איכשהו שם זה נשמע הרבה יותר טוב.

ממשיך עם שלא עשני גוי שהוקלט בשתי גרסאות חו"ל / ישראל, שיר קליט וקצבי, אח"כ מגיע יושבי ארץ ישראל שיר פשוט מקסים של הגרמער פינקי [רחם] וובר, העיבוד המצוין של מוישי רוט נותן לשיר צבע מיוחד ושונה משירים מהסוג הזה, אהבתי מאוד.

איך שלא שומעים את הדיסק הזה נתקלים בגימיקים המשוגעים של ליפא, הקטע באמצע השיר 'אשר יצר' ** שליפא מתכבד לברך את הברכה בחופה, עם כל הפידבקים והקהל ברקע זה פשוט ענק...
הדיסק ממשיך עם השיר 'הללו' שיר עוצמתי של יצחק פוקס, שליפא התלהב ממנו והחליט לבצע אותו בדואט מיוחד עם פוקס בעצמו, העיבוד הגדול של מונה פשוט יחודי וגאוני, אבל כאן מתעצמת השאלה, למה לעזאזל לא שומעים עוד עיבודים כאלה...? אחח המקצב העידן רייכלי והכינורות עם החלילים, פשוט תאווה לאוזניים, [שימו בשיר הזה אוזניות תעצמו ת'עיניים, ותבינו על מה אני מדבר] לטעמי זהו הביצוע הכי טוב באלבום.
אוחילה לא-ל, מה כבר לא נכתב על השיר המדהים הזה של הלל פלאי, שכבר ניהיה להיט היסטרי בעולם הישיבות, אך העיבוד החדשני של מוישי רוט קצת פספס לטעמי, נכון, אני יודע שהוא ניסה לחדש ולהרשים ביכולתיו המוזיקליות שאין ספק שכל מבקרי גל קול וקראיטיב אודיו של ג'ף מכירים טוב למדי, אבל אחרי שהלל פלאי עצמו שר את זה כ"כ מתוק ומקסים בזיץ' המפורסם בבית משפחת מאיר, קצת קשה לרגש אותי עם עיבוד חדשני.

אחרי אוחילה לא-ל מגיע השיר wake up, שמזכיר לך שעדיין אתה על דיסק מפוצץ גימיקים, את העיבוד המקורי כפי שהתפרסם כבר לפני כמה חודשים הוא של מונה רוזנבלום, ואלי לישינסקי לקח את העיבוד המקורי והלביש על זה משום מה מוזיקה מחדש.
אני קופץ לשיר אל תתהלל, שיר שקט ומיוחד עם הרבה כלי הקשה אפריקאיים שעיבד הערשי גינצברג, אם תשימו לב, לקראת סופו על המילים בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה וכו', מצטרפים לליפא עוד כמות נכבדה של זמרים ומוזיקאים, בן השלושים הוא שלוימי [מלכל'ה] גרטנר, בן ארבעים יהודה גרין, בן חמישים יוסי גרין ובן שמונים בן ציון שנקר שמברך אותנו, באריכות ימים ושנזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו, אמן.

אנחנו מגיעים לשיר האחרון בדיסק אהנטלעך שהלחין חילי פוזן וכתב את המילים ביחד עם ליפא, שיר מקפיץ במיוחד שעיבד אלי לישנסקי, שיר כיפי שמשאיר אותנו עם טעם לעוד הרבה שירים כאלה בדיסקים הבאים.

לאורך כל הדיסק הזה מופיע פעם אחרי פעם השם אלי לשינסקי, פעם בגיטרות mute ופעם בגיטרה באס, פעם בעיבוד מהוקצע ופעם בסאונדים ולופים שכל נגן היה מתקנא בהם, אבל האומנות הגדולה שלו זה סאונד, והמיקסים בדיסק הזה, מהטובים ששמעתי בזמן האחרון במוזיקה החסידית, אלי לישנסקי פשוט משחק אותה דיסק אחרי דיסק בשנים האחרונות, [יוסי גרין, פריד, גרטנר, אוהד.] אין ספק שמשהו חדש נולד בתחום הסאונד בז'אנר.

אם הייתי צריך לדרג את הדיסק הזה מבחינת סאונד / גימיקים / עיבודים / הפקה, הייתי נותן לו ציון 9.5, אבל מבחינת השירים והלחנים עצמם ברובם הם בינוניים מאוד, בפעם הבאה אני מאמין שהוא כבר יקרא את מה שכתבתי בפוסט הזה וזה ישמע אחרת :-)

** למישהו יש מושג למה קוראים לשיר 5, אשר יצר? בעוד שהמילים האלו לא מוזכרות בשיר אלא בקטע של הברכה? כל קישור לברכת "אשר יצר את האדם בחכמה וברא וגו'" הוא על דעתכם האישית בלבד.

הביקורת מתפרסמת באתר המוזיקה החסידית - חסידיניוז

*ואתא ליפא / חיים גרינבוים

דִיאַלִיזָה, סְכִיזוֹפְרֶנְיָה,
ד"ר שָשוֹן בֶּן-עוֹבַדְיָה.
גֶבֶס, שֶבֶר, שִׁיעוּלִים.
בֶּנִי פִישֶׁר. כַּדוּרִים.

לַחַץ דָם. רוֹפֵא תּוֹרַן.
תּוֹר דַחוּף לַדִיאֲטָן.
סִי.טִי, אֶקֶ"גֶ, בְּרוֹנְכִיט.
אִי סְפִיקַת לֵב תּוֹרַשְׁתִּית.

רַפָּאפֶן, סְטַזֶ'ר, טַרֶשֶת,
תּוֹר, שַרַ"פּ, דַלֶקֶת וֶשֶט.
פְּסִיכִיאֲטֶר, סַל תְּרוּפוֹת.
קְרֶם - טוֹב נֶגֶד פִּטְרִיוֹת.

טוֹפֶס שְׁבַע-עֶשְרֶה. מִדְרַס.
פּוֹלִיפִּים בַּמְעִי הַגָס.
קוּפַּת חוֹלִים, קוּפַּת בְּרִיאִים,
וְכוּלָם שַׁרְלְטָנִים.

'לֵב מַלְכָּה'. אֵירוּע לֵב.
סְטַתּוֹסְקוֹפּ, מַד חוֹם, קוֹצֵב.
אוֹפְּטַלְגִין, אִשְפוּז כַּפוּי,
סַנִיטַצְיָה (אוֹ: חִיטוּי)

אוּלְקוּס, לַחַץ תּוֹך-עֵינִי -
וְצִיפּוֹרֶן חוֹדְרַנִית.
קְרוֹיְצְפֶלְד-יַקוֹב.
אִינְסוּלִין.זוֹנְדָה, צִיסְטָה, רִיטַלִין.

טוֹמוֹגְרַפְיָה מְמוּחְשֶבֶת.
הַחֲיָיאָה, זְרִיקָה, בַּצֶקֶת.
טְחוֹל מוּגְדַל, מַשְׁאֵף, צִילוּם.
דִיכַּאוֹן, זִיהוּם, דִימוּם.

חוּט דֶנְטַלִי. חוּט שִׁדְרָה.
חֲבּוּרָה, מַכָּה טְרִיָה.
בֵּית חוֹלִים 'בִּיקוּר חוֹלִים'
(בְּרָאשׁוּת 'אִישׁ עֲסָקִים').

בֶּקַע. אֶבֶן בַּכְּלַיָה.
לוֹפּוּס. אוֹזֶן תִּיכוֹנָה.
תּוֹסֶפְתָּן, גוּף זַר, תִּסְמוֹנֶת.
סְנִיף רָאשִׁי שֶל 'מְאוּחֶדֶת'.

קוֹרְטִיזוֹן. סוּכָּר בַּדָם.
הֲסַעוֹת: 'דַרְכֵּי מִרְיָם'.
פְּרוֹזָק. דֶקְסַמוֹל. תְּשִׁישׁוּת.
אֲקָמוֹלִי טַעַם תּוּת.

אוֹרְטוֹדֶנְט, אוֹרְתּוֹפֶּד,
הַנְשָמָה מִפֶּה לְפֶּה.
אֶקוֹ, הוֹלְטֶר, אֶם-אָר-אַיי.
"זֶה יִכְאַב עוֹד קְצַת - וְדַי".

'בַּאבָּא' שְנוֹתֵן סְגוּלָה
וּתְּרוּפָה לְכָל מַחֲלָה:
"קְשׁוֹר בָּאוֹזֶן חוּט אֲדוֹם -
וְהַקְפֵּד גַם לִי לִתְּרוֹם"
----------------------------------------------
* לאחרונה אחזה בי תשוקה בלתי נשלטת לכתוב משהו בנושאי רפואה. דא עקא, שאינני מבין בנושא ולא כלום. מה שמחתי לראות כי לאחרונה יצא שיר הזוכה לפופולריות רבה, שמילותיו האלמותיות והבלתי נשכחות מתחילות בשורות הבאות: "הא הא, גופא, קשיא, גמרא, תוספות, רש"י / לימא, ואי תימא, היינו היינו הך / אין אין, הני נמי, דברי תנא קמא / ואי בעית אימא, רמז, ראיה סמך".
כך זה גם נמשך ונמשך: "מאן, מאן, מאן דאמר, הכי שפיר קאמר / איפכא מסתברא, מכדי, תא שמע". ולא - לא מדובר בשרבוט חפוז של זמר שוליים. לא מדובר ב'יציאה' של בדחן קל דעת או בגימיק של ליצן. מבצע השיר הזה כונה בעיתוני השבוע שעבר "ענק הזמר החסידי" ומוגדר על ידי מבינים - לפחות מטעם עצמם - כ"גאון מוסיקלי". הנה כי כן, אפשר לכתוב שיר שלם המורכב מראשיתו ועד סופו מגיבוב של מילים סתמיות, שורה ארוכה של ביטויים חסרי פשר ונטולי כל קשר. לא צריך פאנץ'-ליין, לא צריך היגיון פנימי, לא צריך קו מקשר. מהמוח הקודח היישר לאולפן ההקלטות.
אני שמח, אפוא, לאמץ את שיטת ליפא. קבלו את המאמר המעמיק והמקיף שלי בנושאי רפואה. קריאה מהנה ומועילה.
(מצד שני, ייתכן שבשירו של ליפא יש איזו עמקות נפלאה שאני פשוט לא מצליח לעמוד על דקותה. ייתכן שלא מדובר ברצף אקראי של מילים ארמיות, אלא שיש רעיון נשגב בבחירתן ובפרט בסדר אמירתן. סוד כמוס טמון כאן - והבעיה היא בי. אני לא מספיק 'בדרגה' כדי לרדת לעומק דעתו. אני הוא זה שאינו מצליח להשיג בקוצר בינתו את הרעיונות הנשגבים הטמונים בתוך שיריו במסווה של ליצנות ורדידות. אולי רק - ואך ורק - לאחר שאתה קונה שש זוגות משקפיים [וברשת '280' דווקא; כמבואר ב'השבוע בירושלים'] נפקחות עיניך, ואתה זוכה להבין את עומק הדברים).

קראתי היום את הטור של חיים גרינבוים בעיתון בקהילה [בחדרי חרדים]
ומאוד נהנתי מהציניות והסאטירה, אז הבאתי אותו לכאן בשלמותו, מקווה שתהנו,
אם יש לכם מה לכתוב, להעיר ולקשקש, תטקבקו כאן למטה..

למכירה: שיר גרוע, עיבוד גימיק, זמר בינוני וסאונד מושקע.

אני לא יודע אם אם שמתם לב, אבל בחודש האחרון מאז ל"ג בעומר, חנויות המוזיקה לא עומדות בקצב, האלבומים נוחתים למדפים בזה אחר זה, הישר מהתנור הרותח של מדפסות התקליטורים.
יוסי גרין / התו השמיני. מידד טסה / על נהרות בבל. ליפא שמלצער / אפשוט'ער איד. ברוך לוין / חתן תורה. יוסף קרדונר / מקדש מלך. שירה חדשה / ערבים זה לזה. וזה רק חלק מרשימה שמתארכת והולכת עם הזמן...

השאלה הגדולה היא, האם יש בעולמינו הצרוב מקום, לכל כך הרבה אלבומים, שאיך לאמר זאת בעדינות, האיכות המוזיקלית לא עומדת, על ראש שימחתם של הזמרים, מפיקים, יחצני"ם, עוזרי יחצני"ם, ומקפלי הכבלים של הסאונדמן..

אז יש לי רק בקשה קטנה, מכל הזמרים והמוזיקאים באשר הם, אנחנו אנשים שרוצים להנות ממוזיקה חסידית, אז 'תנו לנו מוזיקה טובה' מה כבר ביקשנו?

אני לא מחפש עיבודים מטורפים של השמות הגדולים, לא מחפש סאונד משגע שעולה ימבה של דולרים, בסה"כ שיר פשוט וטוב, שיהיה לי כיף להאזין לו, למשל, בשעת כתיבת פוסטים שכאלו, [אגב, עכשיו אני שומע את 'קנא לשמך' של גרין והלפגוט] או סתם לפתוח רדיו ברכב ולהנות ממוזיקה מענינת...

אם יש לכם כסף מיותר, ואתם רוצים לפנק אותנו, בעיבוד שיתן משהו מיוחד, או סאונד משובח מבית אלי לישנסקי, זה רק יהיה הקצפת שבעוגה מבחינתי...

הבעיה הגדולה היא, שהיום מי שיוציא שיר טוב עם מעבד חדש ולא מוכר, או שיעשה את הסאונד באחד מהאולפנים האנונימיים רחמנא ליצלן, לא יקבל את מנת ההשמעה והיחצנו"ת המנימאלית, בחברות ההפקה השונות ואולפני הרדיו [מי אמר רדיו קול חי?!]. וחבל!

אני אישית מחכה לראות, מי הוא זה שיעשה את ההיסטוריה, ויוכיח לכולם שמשהו טוב נמדד, בחומר גלם איכותי ולא בליטוש מלוקק...

א'משיגינער איד - מצעד הגימיקים של ליפא שמלצער

נפל לידי סרטון וידאו קצר ומגניב, שחברי מנהלי אתר 'חסידיניוז' הפיקו, לרגל צאתו של האלבום א' פשוטער איד' של ליפא שמלצער, מצעד הגימיקים של ליפא שמלצער מהדיסק החדש... וכמובן השם המתבקש של הקטע הוא א'משיגינער איד'...

המיקס המלא של הדיסק 'יהודי פשוט' / ליפא שמלצר

לשמיעה לחצו על הנגן

[מוסטלי מיוזיק]

חבורת הטיש / פוסט נוסטלגיה

חורף תשס"ח
הגשם טיפטף בין המרזבים, שבת המלכה אספה לחיקה, את מעט מרסיסי הקדושה שעדיין מרחפים באויר, והותירה אותנו לאנחות לעוד שבוע של חול ושיגרה.
אי שם במרכז הארץ, בנקודה העטופה בחום פנימי עמוק, נאספים להם אט אט חובבי שירה יהודית, לערב של טיש מוזיקלי מהנה, בתוך טרקלין ביתם של מוטי וברכה זיסר, שייתן להם את הכוח להמשיך בעסקיהם לעוד פרק זמן לא ארוך, שבסופו מחכה להם טיש כיסופים נוסף.
ליד הפסנתר יושב יוסי גרין המלחין החסידי, ומסביבו נאספים כבחצי הגורן, שורה של אנשי עסקים וידוענים [סלבס בלע"ז], מוטי זיסר המארח, צמד רעים, מנחם הורביץ כתבינו בצפון, דודו פישר, חנוך "המבקר" וינדרבוים, שוקי פורר, משה לאון, ועוד רבים אחרים הנקראים אל הדגל, ברגעי שמחה מיוחדים.
יש שיקראו להם 'חבורת הטיש' ויש שיכנו אותם בזלזול 'בגן של מוטי', עם קונוטציה ישירה לדיסק הילדים 'בגן של דודו',
אבל בל נתבלבל, מוזיקה יהודית טובה ואיכותית, מגיעה מערבי הטישים האלו...

חורף תשנ"ח
לפני 10 שנים אי שם בימי חורפי העליזים והתמימים, התגלגלה לידי קלטת של שיר וולס שובה לב, אשר התנגן בטייפ הגדול שקיבלתי לבר מצווה הלוך וחזור, אך במרוצת הזמן והעיסוקים, נעלמה לה הקלטת מבלי להשאיר עקבות..
על נפלאות הקידמה, האינטרנט וגוגל, אין צורך להכביר במילים, והפלא ופלא השיר המדובר, נמצא שוכן לו בקרן זוית השמורה רק למכורים כמוני, לפיסת נוסטלגיה מרגשת ומוזיקה טובה.
שיר הזה הולחן ע"י יוסי גרין, לכבוד יום הולדת הארבעים של ברכה זיסר, [אישתו של..] ושרים אותו גדולי הזמר החסידי וחבורת הטיש המדוברת. העיבוד שייך כמובן למשה לאופר.
משתתפים בשירה: מנדי ג'רופי, צמד רעים, דדי גראוכר, דודו פישר, יידל ורדיגר, יוסי גרין, וחבורת הטיש.
"אשת חיל" להאזנה לחצו PLAY


קיץ תשס"ח
ואיך שעשר שנים חלפו ביעף, ועיני צדה באחד מאתרי המוזיקה החסידית הברנז'אית, ידיעה קטנה:
"משפחת זיסר חגגה בסוף השבוע האחרון את יום ההולדת של עקרת הבית ברכה זיסר . לרגל יום הולדתה הכניס איש העסקים את מיטב האומנים למרתף של אולפני ביקו ברמת גן ויצא משם עם שיר מיוחד שנכתב ליום הולדתה של רעייתו היקרה"
אז בשיר הבא, שהלחין יוסי גרין, שמשום מה מתעקש להזכיר לי מחזמר ילדותי נשכח [הגיבן מנוטרדאם?!], ועיבד דוד קריבושי, משתתפים:
דודו פישר, דדי גראוכר, אברמי רוט, מומי לוי, איציק אשל, יוסי גרין, וישראל גוטסדינר. והגרעין הקשה לפיצוח של חבורת הטיש,
להאזנה לחץ PLAY [מתוך אתר שלאגר]

מוזיקה טובה לכבוד חג מתן תורה

מצאתי בערוץ 7 מיקס של שירים ישנים וחדשים, שממש מתאימים לחג השבועות הבעל"ט,
אז למה שלא תהנו גם אתם ממנו...
האזנה עריבה!

ליפא שמלצער - אפשוט'ער איד / כל העידכונים...

טוב אז ליפא הוא ממש לא יהודי פשוט, במיוחד לא מבחינה מוזיקלית, ליפא הוא האמן הראשון במוזיקה החסידית, בחור שיודע לשיר, לכתוב, לשחק ולהלחין, ועוד לעשות עיבודי קולות ללא מעט דיסקים. ממש נישט פשוט...!

טוב אז דבר ראשון, הגיע אלינו ישר מהמאפיה, טרי טרי, הטריילר של הדיסק החדש.


עכשיו קבלו את העטיפה המגניבה והמיוחדת, כמו שרק ליפא מסוגל לעשות!

והנה רשימת השירים שיהיו בדיסק "הפשוט" הזה:

1. יומם ולילה - לחן: גדעון לוין
2. שלא עשני גוי - לחן: ליפא **קליפ לצפיה למטה
3. יושבי ארץ ישראל - לחן: פינקי ובר
4. Yener - לחן: מוטי ילוביץ'
5. אשר יצר - לחן: ליפא ושולי גרוסמן
6. יהודי פשוט - לחן: שולי גרושמן ** קליפ להאזנה למטה
7. הללו - לחן: יצחק פוקס
8. אוחילה - לחן: ר' הלל פלאי ** קליפ להאזנה למטה
9. Wake Up- לחן: יוסי גרין ** להאזנה לחץ כאן

10. בכתב בעל פה- לחן: ליפא
11. אל תתהלל - לחן: ליפא
12. אמן - לחן: משולם גרינברגר
13. Carry On - לחן: משה לקס
14. Hantelech - לחן: שילי פוזן

והנה כמה השמעות שמאוד יעניינו אותכם..

"שלא עשני גוי" - ליפא בהופעה בפסח האחרון [2008] בקנטקון, מקסיקו.


Wake Up - הגרסה שהודלפה לרשת כבר לפני כמה חודשים, באלבום השיר קצת יהיה שונה.

להאזנה לחץ play


"אוחילה לא-ל" - הגרסה הידועה והמרגשת של הרב הלל פלאי, בקומזיץ השנתי אצל ידידיה מאיר.

להאזנה לחץ play


אפשוט'ער איד / 'יהודי פשוט' - להאזנה לחצו כאן
[thejewishmusicreview.com]

אז אם כבר החלטתם לקנות את הדיסק או סתם אתם רוצים לשמוע דגימות מכל השירים בדיסק תלחצו כאן
אם יהיה לי משהו חדש לספר לכם הפוסט הזה יתעדכן.

חזרת הש"ץ או חזרה גנרלית?

לאחר הפוסט הקודם עם המערכון של החמישיה הקאמרית החלטתי להביא לכם את הדבר האמיתי...
תראו ותשפטו בעצמכם!

החמישיה הקאמרית רוקדים 'משיח'

מצאתי את הקליפ הזה בתוך פארודיה של החמישיה הקאמרית, על הפרסומת של בטריות דורסל, עם השפן שלא מפסיק לרוץ ולרוץ...

האמת זה לא היה אמור להיות קשור לפה, אלמלא לא היה שם את השיר 'משיח' של מרדכי בן דוד.

התו [התשיעי] השמיני / האלבום החדש של גרין

צילום: עוזי ברק

'...ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר' הנה זה הגיע סוף סוף לאחר שנים ארוכות יוסי גרין משגר אלינו את האלבום המדובר ביותר במוזיקה היהודית ברחבי הגלובוס...

כשיוסי גרין מוציא דיסק לא מחכים הרבה זמן פשוט הולכים וקונים, טוב נו כששמעתי שדניאל פרייברג שעיבד למ.ב.ד את הדיסק 'אני מאמין' המשובח משתתף בדיסק הזה אז בכלל רצתי לחנות לרכוש גם אחד בשבילי..

אז עכשיו שכבר הרבה זמן הדיסק הזה מתנגן אצלי בבית וברכב ונהפך להיות אייטם חדשותי מרכזי בכל אתרי החדשות הכלליים, הגיע הזמן שקצת נסקר אותו כמו שחנוך וינדרבוים היה אוהב להגדיר את פינת הביקורת שלו אצל טוקר במוצ"ש חי.

הייתי רוצה להגדיר את הדיסק הזה בתוך המסגרת של המוזיקה החסידית, רק מה שהמוזיקה הנ"ל אינה כל כך בנמצאת שם.. ישראלי, רגאיי, גאז', R&B אלה נמצאים שם והרבה, וקצת חבל!

דעתי דיי מעורבת בנושא, מצד אחד באמת מדובר במלחין החסידי הטוב ביותר בכל הזמנים[!] בכל אופן לטעמי, מצד שני אם בארזים נפלה שלהבת הגימיקים מה יאמרו אזובי אוף שימחעס?!

יוסי גרין לא צריך לנסות כל מיני כלאיים מוזרים של חיים ישראל שמבצע שיר מרגש שמזכיר את המשולש [הקדוש..?!] גרין, לאופר ופריד. ובוודאי שלא מוזיקת ג'אז למהדרין שלואי ארמסטרונג היה מתמוגג מנחת למשמע ביצועיו של ליפא שמלצר ליוס'ל הג'אזי... בחלק מהשירים גם לא קשה להבחין בהשפעה החזקה של עידן רייכל על יוסי גרין,

אבל נניח לזה כרגע, ונגיע לחלקים היותר מענינים בדיסק הזה -

'ענוים ענוים הגיע זמן.. שהשיר הזה יצא כבר לאויר העולם, שיר מדהים שכבר גמרו עליו את ההלל, לאחר שכבר לפני איזה 7-8 שנים הוא כבר הושר במופע לציון 25 שנה של מ.ב.ד ביחד עם גרין,אמנם מרדכי כבר לא במיטבו כמו אז אבל הביצוע אותי לפחות מאוד הרשים העיבוד איך לא של דניאל פרייברג.

'קנא לשמך נורא ונקדש' אוחחח איזה ביצוע ענק של איצ'ה מאייר תענוג לשמוע... אני דווקא אוהב את הלפגוט מבצע שירים חסידיים ולא חזנות כמו הביצוע של 'המלאך הגואל' בדיסק של יוסי גיל 'ועיננו תראינה' העיבוד המושקע של יעקב לייב ריגלר נותן לשיר משמעות כפולה ומכופלת עם כיתת כלי מיתר מרשימה שלא נותנת רגע דל..

'אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת'- את השילוב של מונה ויוסי גרין לא שמענו הרבה, אבל ממה שכן כמו בדיסק 'משיח' ו'אין עוד מלבדו' של בן דוד, אפשר לומר שזה הפספוס הגדול של המוזיקה החסידית, שני גאוני הדור של המוזיקה החסידית ללא ספק, במיוחד שאברמ'לה פריד נותן את השואו כמו שצריך עם כל הניואנסים הקטנים של העיבודי קולות המיוחדים שלו, פשוט מושלם.

מהר מאוד אני מגיע לשיר התו השמיני שמבצע אוהד מושקוביץ ביחד עם אמן ה R&B הישראלי מומי לוי, שיר מעניין שהקולות והביצוע המרשימים נותנים טעם לעוד קצת מהשילוב המיוחד הזה נקווה שיצא מזה משהו בעתיד...

טוב כמו ששמתם לב דילגתי על רוב השירים מהדיסק הזה מהסיבות שכבר מניתי לעיל.. לא שח"ו יש לי משהו נגד הביצוע המשוגע של ליפא והשירה המיוחדת של שלומי גרטנר לשיר בינוני בלבד ועוד כמה וכמה שירים, שמדיסק של יוסי גרין ציפיתי ליותר בעצם להרבה יותר..

עכשיו יבואו כל אותם חכמים ויגידו מה אתה מבין אפילו בכל אתרי היהדות הכלליים שיבחו את הגיוון והחדשנות של הדיסק הזה אתה בכלל מהדור הישן מה ת'מבין בכלל?! זהו שאני בחור צעיר שמכיר את כל מגוון המוזיקה שמסתובבת היום ברחבי העולם על פרטיה הכי קטנים..

ואני שואל למה למען השם יוסי גרין היה צריך כל מיני שגעונות כדי למכור לנו דיסק, למה? WHY? פאר וואס'??

אהה בעצם התבלבלתי זה שיר באלבום הזה... :)

טוב מי שעדיין לא שמע את הדיסק הנה מיקס משירי האלבום:

הביקורת מתפרסמת בחסידיניוז אתר המוזיקה החסידית

דוד גבאי - אברהם פריד הבא?!

לפני איזה שנתיים כשהשיר 'לגביי' התנגן בכל קרן רחוב, אמרתי לעצמי וואלה איזה שיר יפה ושונה, עם עיבוד מדליק במיוחד, אבל נו פ'סדר... הנה עוד זמר שהוציא דיסק ראשון מפוצץ ואח"כ נשכח בתהום הנשיה של עולם הדיסקים החסידיים [כמו עוד הרבה כאלה...].
והנה לא מכבר הגיע הדיסק השני שלו עם 'הגומל' של יוסי גרין הכלי מיתר של יונתן רזאל וכו', טוב אז כבר אמרתי לעצמי תשמעו... הבחור עובד קשה, לחנים יחודיים, עבודים מרעננים וקול שמשתבח משיר לשיר, אבל אתם יודעים איך זה, עדיין יש את הספקות האלו, 'בא נראה אותו על במה מול קהל עם תזמורת גדולה, ונראה מה הוא שווה...'
אז מה יש יותר מהופעה של דוד גבאי ואברהם פריד, ועוד על במה אחת..?
קבלו אותו!
נ.ב. דודיל'ה פעם הבאה תתן קצת כבוד לאברמ'ל, לא נעים בכל אופן רק עכשיו נכנסת לענינים.. ;-)

דודיל'ה ואברמ'ל 'וכל אחד ואחד מראה באצבעו..'


יאמר לצרותינו דיי!


ממתי הזמרים שרים הורה? מה זה פויקערס?!!

ראפ, כדורגל, אידיש ומה שבינהם...

משחק הגמר של קבוצת הכדורגל מכבי 'מאה שערים' הראשונה בטבלה לבין מכבי 'שלומי אמונים' עומד להתחיל כל רגע,

מאמן מכבי 'מאה שערים' ר' שלויימלע אלטרמעכר מחלק הוראות אחרונות, יוסף חיים השוער האגדי יעמוד בשער וביחד עם אהרל'ה ינקלביץ' החלוץ המרכזי ינסו להשאיר את האליפות הנחשקת אצל קבוצתם, והנה אוטוטו השופט שורק את שריקת הפתיחה.....

משחק הכדורגל של מכבי 'מאה שערים' נגד מכבי 'שומרי אמונים'

נשמע מגניב לא...? זהו שזה רק מערכון פורימי שמסתובב במרחבי הרשת כבר תקופה ארוכה...

אמממה?! כששמעתי לא מזמן את הדיסק המדובר 'ראפ אין אידיש', קפץ לי מייד לראש המערכון הנ"ל..

מאחורי 'ראפ אין אידיש' עומדים דודי קאליש וחיים שלמה מייעס, שני חברים טובים אשר יוצרים ומפיקים ביחד הרבה דברים טובים בשדה המוסיקה החסידית ובמיוחד האוטנטית, מורו ורבו של דודי קאליש כפי שהוא עצמו אמר לא פעם זהו משה מונה רוזנבלום, אך מה שאפשר לומר בבטחה זה, שמונה רוזנבלום בחיים לא עשה ולא יעשה כזה דיסק משוגע..

אז בואו נתחיל מזה שאני אישית מאוד אהבתי את הדיסק הזה:

א. בגלל שזה דיסק מבחינת יצירתיות ווקאלית מרשימה מאוד ולא שמעתי כזה דבר בזמן האחרון.

ב. כי אני אוהב דיסקים לא שגרתיים ואפילו שהם קצת מטורפים מבחינת המוזיקה החסידית.

עכשיו לעניננו:

לקחת פלאיבק מקורי של 50 סנט ולעשות איתו ראפ באידיש זה מגניב זה קול, אבל איך אומרים 'ספייסטנישט' זה לא זה, לקחת שיר של מדונה עם כל ה'משמעות' שבדבר, ולשיר אותו כאילו מדובר בשיר חסידי עתיק שהתנגן לו בכליזמרים במירון כל ל"ג בעומר.. נו נו,
וזה עוד בלי לדבר על כל ה"חזרה בתשובה" שיש בדיסק הזה. משינה, שרית חדד, שלישיית מה קשור, אהה שכחתי.. איך אפשר בלי עוד גיור קטן של מייקל ג'קסון.

לסיכום 'ראפ אין אידיש' זה הדיסק הפורימי המוצלח והמושקע ביותר שיצא בשנים האחרונות.

רק מה.. חסר לי בדיסק את המערכון של משחק הכדורגל הנ"ל,

אולי אפשר להוסיף איזו רצועת בונוס?

לשמיעה - דודי קאליש שר הורה ביצוע מקורי: הרבצען אסתר

ביקורת סינגל: אייכה - שולי רנד

מאת: אריאל קיי

'ריבונו של עולם אם נדבר גלויות לפעמים אין לי כח בעולמך להיות....' הקול של שולי רנד שפצח לו בקרירת מוסיקה ושירה מהדהד עוד באוזני, המילים המסר והמנגינה הכל פשוט מרגש ומושלם,

את שולי רנד שעמד על במות התיאטרונים הגדולים שיחק והפיק כמה מן הסרטים היותר מוצלחים כאן בארץ, חזר בתשובה והוציא את הסרט 'אושפיזין' לא קשה לחבר עם הזמר הרגיש הזה שמדבר עם ריבונו של עולם גלויות ומחפש אותו על כל צעד ושעל בחייו, עכשיו אני בטוח שהצימאון הזה הביא אותו לאיך שאנחנו מכירים אותו כיום, אבל בעצם אתם יודעים שבברסלב הדיאלוג הזה עם הקב"ה דיי נפוץ כך שדי מתבקש לשמוע את זה בשיר הבכורה שלו.

אייכה - לשמיעה לחצו על הנגן:

נכון שהטרנד של מוסיקה יהודית אלטרנטיבית [שבדרך כלל נופלת בין הכיסאות לא חסידית אלטרנטיבית ולא ישראלית קונבנציונאלית], כבר מתחיל להיות צפוי מידי ואפילו קיצ'י במשהו, ובכלל כבר הכל הספקנו לשמוע מה כבר יש לחדש...? אבל מצעקת האייכה... של שולי אי אפשר להימלט, זה תופס את הנשמה מנענע את הנפש ונוגע בלב שרועד מהמילים מהלחן ומהשירה המיוחדת שלא פוגשים כל יום. פשוט תענוג...
מעניין איך הדיסק השלם ישמע.. עם סינגל כזה זה נשמע מבטיח, מה שבטוח שביחד עם אסף אמדורסקי שמקיש נוגות על הקסילופון, עמית יצחק שפורט על הגיטרה הקלאסית ביחד עם כמה מנימי הנשמה שלנ, וקרני פוסטל והצ'לו העדין שמרכך את הקול המחוספס של שולי- זה יוצר שילוב מעניין וייחודי בנוף האלטרנטיבי/חסידי ויש שטוענים שגם במוסיקה הישראלית הכללית.
שולי רנד עצמו טוען שכל זה התחיל כש'התפלק' לו שיר בשם 'מוחין דקטנות' [שיופיע בדיסק], והוא נכנס לאולפן ביחד עם הגיטריסט עמית יצחק ומשם כל העסק התגלגל לו הלאה, בעידודם של הנגנים עצמם שנחשבים מהבולטים כיום בתעשיית המוסיקה בארץ, שפשוט שיגעו אותו שיוציא דיסק מלא עם חומר שלו. את השיר עצמו וכך גם את הדיסק כולו עיבדו שמוליק דניאל ועמית יצחק, יודעי דבר טוענים שהדיסק עצמו כבר קרוב מאוד לחנויות ועם חומר שממש לא רחוק מהסינגל הזה. אנחנו מחכים.

פורסם לראשונה באתר המוסיקה החסידית חסידיניוז

ציוני דרך במוסיקה החסידית / חלק ב'

מאת: אריאל קיי

קשה לנו להבין כיום מה היתה השפעתו של שלמה קרליבך שהמציא את המושג של המוסיקה החסידית המנוגנת ב 50 שנה האחרונות והפך את הקערה על פיה, משירים כבדים מארשים וניגונים בעלי קצב איטי, לשירים קליטים שמחים ומרגשים כאחד השפעתו אף בציבור היהודי בכללותו היתה לאין ערוך.
כאשר בשנות השבעים התקיים בארץ פסטיבל הזמר החסידי שהשתתפו בו כל מיני אמנים לאו דווקא שומרי תו”מ מהארץ, שלמה קרליבך היה אחד מהמלחינים שזכה שוב ושוב במקומות הראשונים ולחניו נהפכו לשלאגרים ישראלים ידועים בינהם ‘ישראל בטח בה’ ‘והאר עיננו’.
יש לציין שבאותם פסטיבלים השתתפו אמנים ישראלים כמו צביקה פיק ששר את השיר ‘שמע ישראל’ שמרדכי בן דוד חידש אותו בדיסק ‘נשמה’ ויותר מאוחר גם דדי גראוכר ועמית ליסטוונד בדיסק ‘בטחו בה’. כאן המקום לציין את חלקם של ‘צמד רעים’ שהופיעו גם הם בפסטיבל וקצרו הצלחה לא מועטה באותן שנים...

******

אברהם יגל מרדכי ירנן

בשנת 1972 פרץ הזמר מרדכי בן דוד ורדיגר [מ.ב.ד] לשוק עם דיסק שנקרא מרדכי בן דוד שר ‘שירים חסידיים’ שהיום לא מוכר אלא ליודעי ח”ן ומ.ב.ד משום מה גנז אותו אני לא יודע כ”כ פרטים נוספים על זה אולי מישהו מכם יוכל לספר לנו על זה….
בשנת 1975 יצא עם דיסק בשם ‘הנני’ בעיבודו של ישראל לאם [שמאז הם לא עבדו ביחד עד ל’אלבום הכפול’ שיצא בשנת 1990] ולאח”מ הוציא את הדיסק הגדול שלו ‘נשמה’ בעיבודו של משה מונה רוזנבלום שהיה אז מעבד צעיר בתחילת דרכו ששירת עד לא מכבר בלהקת הרבנות הצבאית [ועד היום הוא המנצח הבלתי מעורער שלה] הלחנים היו ברובם של מ.ב.ד בעצמו, הסגנון היה חסידי לייט בשילוב של רוק סבנטיז, הקלטות והתקליטים נחטפו במהרה מהמדפים והביקוש רק הלך וגבר עם הוצאת הדיסקים הבאים..
בל נשכח שכל אותו הזמן פעלו הרבה מקהלות ‘פרחי’ ולהקות זמר כך גם ברוך חייט [צ’ט] מלחין ענק שכיום מכהן כראש הישיבה התיכונית ‘מערבא’ חיים בנט ו’רננו חסידים’ שהזכרנו כבר לעיל ועוד… שהביאו לעולם להיטי ענק ונכסי צאן ברזל אך מרדכי היה זה שלקח את מודז’יץ, גור, קרליבך, הביטלס, ובוב מארלי למיקסר אחד וכך נוצרה מעין תערובת מזן משובח….

*******

בקיץ אחד בשלהי שנות השבעים פגש המפיק שייע מנדלוביץ בצעיר חבדני”ק מאלתר לו על איזה במה כמה שירי חב”ד ישנים.. שייע מנדלוביץ ה’מפיק של המוסיקה החסידית בוגר מקהלת הילדים פרחי ניו יורק שמע וקלט מהר מאוד איזה דג העלה בחכתו שמו הוא אברהם שבתאי הכהן פרידמן שמשום מה התבייש להיות זמר ושינה את שמו לפריד, שייע סחב אותו לביתו של יוסי גרין על העיבודיםהופקד מרטי לווינטר מעבד ידוע באותה תקופה וכך יצא לאור התקליט שקרוי ‘אף יהודי לא ישאר מאחור’ שכמה משיריו נכנסו היישר לפלאיליסט של הציבור החרדי והיהודי בכל העולם ‘קל ההודאות’ לא הפסיק להתנגן ברחבות הריקודים של אולמות השמחה.. התגובות היו מדהימות אף אחד לא העלה בדעתו שיהיה מישהו שיעשה מוסיקה טובה איכותית ומרגשת לא פחות ממ.ב.ד ויש שיגידו אף יותר!
בפרק הבא שנות ה80 בעז"ה…

ציוני דרך במוסיקה החסידית / חלק א'

מאת: אריאל קיי

המוסיקה בעולם היהודי מאז ומעולם היתה כלי לעבודת ה’ משירת הלויים בבית המקדש דרך שליחי הציבור של כל קהילה ועיירה עד דור החזנות שנהפך במאה השנים האחרונות לדרגת אומנות בפני עצמה תמיד עניין אותכם לדעת מאיפה הכל התחיל והגיע, סדרת כתבות שנקראת ‘ציוני דרך של המוסיקה החסידית’ תביא לכם סקירה כללית על תולדות המוסיקה החסידית מההתחלה ועד הסוף….
נ.ב. כיון שתקופה מאוד ארוכה נכנסת לסדרת כתבות אחת נשתדל לשים דגש על הנקודות המרכזיות והעיקריות, תמיד תוכלו להגיב ולשתף אותנו בידיעותיכם, קריאה מהנה!

אקדמות מילין

מלחין החצר של החסידיות הידועות בפולין ובכל אירופה היתה דמות של המנהל המוסיקלי של הרב’ה, האדמו”ר מחליט אלו מילים יהפכו לניגון מרטיט לב ואלו פסוקים יושרו בפי כל בשמחה וטוב לבב, מלחין החצר שבדרך כלל הוא גם המנצח על ‘האקפלה’ הגדולה של הילדים והמבוגרים, ערב הימים הנוראים מפזם לעצמו ניגונים לפעמים מגויירים אבל בדרך כלל מלחין ניגונים מקוריים ועושה חזרות ביחד עם השליח ציבור שברצותו מסלסל ומאריך בניגונו וברצותו מקצר תפילתו…
ע”פ רוב למוסיקה הקלאסית שבשנים 1700 - 1800 הייתה השפעה גדולה על כל מרבדי הציבור באירופה גדולי המלחנים חיו אז באותה תקופה וכתבו את יצירותיהם לדוכסים ולרוזנים ששלטו באיזור מגוריהם לנשפים וטכסים ממלכתיים ומכובדים.
בשנים של סוף המאה ה19 ותחילת המאה ה 20 האופרה והתיאטראות נבנו לקהל שוחרי התרבות של הגויים כך שהרבה וואלסים ומארשים שהולחנו במ”ט שערי הטומאה וההוללות נהפכו לניגוני קדושה מעוררי השראה לעבודת ה’…
באמת לפי סגנון המוסיקה של אז [שממשיך עד היום] אפשר להבחין בשתי אסכולות שונות הניגונים הפולניים כדוגמת גור שהמארשים והוולסים הם המוטיבים המרכזיים, לעומת המנגינות החבדי”ות והליטאיות שרגש ותפילה נשזר בכל ניגון ושיר..
יש לציין שהמוסיקה החסידית תמיד הייתה מושפעת מהעולם מסביב החל משירי הרועים והאיכרים בשדות דרך המוסיקה הקלאסית והמארשים של מצעדי הצבא הרוסי עד שירי הרוק והפופ של זמנינו..

*******

דור המייסדים

אחרי תקופת השואה התחיל אט אט להעלם לו דור החזנים הדגול שהצעיד תקופה ארוכה את עולם המוסיקה היהודי והחלה תקופת ה’מוסיקה החסידית’. [למעשה כיום כל עולם החזנות מבוסס ברובו המוחלט על יצירות ישנות מאוד והוא כמעט לא מתחדש מבחינה יצירתית אלא אך ורק אומנותית בדומה למוסיקה הקלאסית]
בן ציון שנקר הבעל מנגן של חסידות מודז’יץ ודוד ורדיגר ’אוד מוצל מאש’ ששר הרבה משירי ר’ יענקל תלמוד [מלחין חצר ‘גור’] ושירים של חסידיות שונות עוד מלפני השואה, למעשה הם אלו היחידים כמעט שייצרו מוסיקה חסידית בתקופה של אחרי השואה, גם חסידות חב”ד והאדמו”ר מסקולען שהיה בעל מנגן אדיר והלחין הרבה שירי רגש [זכר דבר, יוודע, וכו’] אבל לא יותר מזה.
שלמה קרליבך ה’רבי המרקד’ פרץ סופית את מחיצות המוסיקה החסידית והחל לשלב מילים קדושות ללחנים בסגנון הרוק-פולק ה’היפי’ ששלט אז באמריקה, לחניו התפרסמו גם במצעדי הפזמונים הישראלים ושיריו כמו ‘עם ישראל חי’ נהפכו ללהיטי ענק בעולם היהודי, ז’אנר שלמה קרליבך למעשה החל את תופעת המוסיקה החסידית האלטרנטיבית שכיום מאוד פופולרית בעיקר בזרם הדת”ל.
בסוף שנות ה 60 מקהלות ה’פרחי’ התחילו לפרוח פרחי ‘לונדון’ של יגאל צליק הביאו את עולם השירה החסידית גם לבמות ההופעות ברחבי ישראל והעולם, שירים כמו ’קול ברמה’ שהלחין יוסי גרין ’שמעו מלאכים’ ‘אשירה לה’ בחיי’ עד היום אפשר לשמוע אותם בתחנות הרדיו החרדי. ואז כאילו משום מקום הגיח חיים בנט מלחין לבית סערט ויז’ניץ שהקים את מקהלת ’רננו חסידים’ ובנצוחו ועיבודו של משה מונה רוזנבלום הביא לעולם כמות אדירה של ‘נכסי צאן ברזל’ למוסיקה החסידית .
סקרנו בקצרה את תחילת התקופה של המוסיקה החסידית, על המשך ההשפעות של אותה תקופה ועל המשך קורותיה של המוסיקה החסידית מאז ועד היום בפוסט הבא בעז”ה…